הפסיכולוגיה של התרבות

המונח תרבות פירושו כל מכלול הפעילויות, האמונות, אורח החיים, ההרגלים, הטקסים, האמנויות, האתיקה ודפוסי ההתנהגות של חברה. אולם למרות ההגדרה הרחבה של תרבות, מרכיבי התרבות מגוונים ומגוונים מדי, לא קל לספק קשר בין תרבות לפסיכולוגיה. ישנן שתי דרכים נפוצות שבהן נחקר הקשר בין פסיכולוגיה לתרבות, באמצעות פסיכולוגיה תוך-תרבותית או דפוסי התנהגות בתוך חברה מסוימת ופסיכולוגיה בין-תרבותית או התנהגות ומאפיינים פסיכולוגיים בין חברות.

הפסיכולוגיה התוך-תרבותית מבקשת להבין את הבסיס התרבותי של התנהגות על ידי לימוד המוזרויות של חברה, הכללים והנורמות שלה ומראה כיצד מסורות מעצבות או משפיעות על הנפש הקולקטיבית של האנשים בתוך החברה. אולם בפסיכולוגיה זה פשוט נחשב כ”פסיכולוגיה תרבותית” מונח פשוט המציין את חקר מסורות תרבותיות והשפעותיהן על הפסיכולוגיה של אנשים. סוג זה של סיווג עשוי להיות מטעה שכן הוא נוטה לראות בתרבויות יחידות שונות מהותית ומדגיש הבדלים ולא קווי דמיון. פסיכולוגיה בין-תרבותית מתמקדת במציאת דפוסי התנהגות או אמונות אוניברסליים הנפוצים בקרב אנשים מכל התרבויות וזה מה שתואר כאן כפסיכולוגיה ‘בין-תרבותית’. המונחים “תוך-תרבותית” ו”בין-תרבותית” פסיכולוגיה יהיו מתאימים יותר למציאת פסיכולוגיה שמראה דפוסים מתכנסים של התנהגות תרבותית בקרב אנשים ברחבי חברות.

הפסיכולוגיה של התרבות דורשת התפתחות נוספת בתחומי הגדרת התרבות ובמציאת שורשים תרבותיים שיבליטו את הנפש הקולקטיבית או דפוסי התנהגות אוניברסליים. https://www.facebook.com/tal.kanev בני אדם מאוחדים לבסוף על ידי רגשות ונפש משותפים, והפסיכולוגיה התרבותית הרחבה יותר זו קודמה על ידי קרל גוסטב יונג, אשר מיקד את מחקריו בחשיבות ההפקה או ההבנה של הלא מודע הקולקטיבי עם אותם אלמנטים או ארכיטיפים שנישאים מדור לדור.

תרבות הוגדרה כחוויות המצטברות של חברה כולה שהועברה חברתית כך שהלא מודע הקולקטיבי במונחים יונגיאניים ישמש מאגר של חותם תרבותי המעצב את התנהגות האדם כבר מילדות. שלוש האסכולות השולטות בפסיכולוגיה תרבותית זוהו כבעלי גישה פעילות, סמלית או אינדיבידואליסטית (קרל רטנר מסביר זאת היטב). גישת הפעילות מדגישה פעילויות חברתיות של קבוצה, הגישה הסמלית מגדירה תרבות כמשמעויות ומושגים או סמלים משותפים. הגישה האינדיבידואליסטית מדגישה את האינטראקציה של הפרט עם החברה ובאמצעותה, הפרטים בונים את התרבות האישית שלהם. אבל הייתי מפחית מההיבט האישי של התרבות ומציע את התרבות כתופעה קבוצתית בעיקרה הדומה לקונפורמיות הפרט בחברה ולכן מלבד פעילות וסמליות, התרבות צריכה להיות מוגדרת על ידי אמונותיה, ערכיה ואתיקה. תרבות עוסקת סוף סוף בפעילויות משותפות, סמליות משותפת ומערכות אמונה משותפות.

סיפור הולדתה של התרבות האנושית יהיה קשור קשר הדוק לסיפור האבולוציה האנושית כמו עם היווצרותם של שבטים, בני האדם למדו והסתגלו להתנהגות קבוצתית. האדם נולד לבדו אך הפך לחיה חברתית בעיקר בשל צרכי הישרדות והתפתחות התרבות נטועה אפוא בצרכיו של האדם עצמו לביטחון, ביטחון והישרדות. בני אדם פועלים לפי כללים, נורמות, מסורות של חברה פשוט “לחיות” ותרבות עוסקת בקונפורמיות. אז הפסיכולוגיה של התרבות היא גם הפסיכולוגיה של הקונפורמיות ואפילו הנון-קונפורמיסט מתאים באופן מסוים לכללים ומסורות חברתיות ותרבותיות בסיסיות.

מכיוון ש’תרבות’ מייצגת קשת רחבה של פעילות אנושית, הפסיכולוגיה התרבותית צריכה לכלול מחקר של:

  • דפוסים אבולוציוניים והיסטוריים של התנהגות אנושית, הקשורים קשר הדוק לאנתרופולוגיה
  • מגמות חברתיות עכשוויות (לדוגמה: תרבות סלבריטאים, תרבות במקום העבודה, גלובליזציה) הקשורות קשר הדוק לסוציולוגיה, ו
  • דפוסי ההתנהגות התוך-תרבותיים והבין-תרבותיים לזיהוי המרכיבים האוניברסליים בקוגניציה, רגש ותפיסה אנושית

לפיכך נראה שיש שלושה מימדים לחקר התרבות בפסיכולוגיה – האבולוציוני, העכשווי והאוניברסלי. הממד האבולוציוני וההיסטורי של הפסיכולוגיה התרבותית יצטרך להיות מוסבר במידה רבה במונחים של פסיכולוגיה יונגיאנית ואילו הפסיכולוגיה החברתית הופכת לחלק בלתי נפרד מהממד העכשווי. הממד האוניברסלי לחקר הפסיכולוגיה התרבותית משתמש בדפוסי התנהגות או בפסיכולוגיה קוגניטיבית כדי לאמוד כיצד אנשים מתוכנתים להתנהג במצבים מסוימים והאם דפוסי התנהגות אלו נפוצים בין תרבויות ואם לא, האם יש רק התנהגויות ספציפיות לתרבות.

פסיכולוגים טענו שיש התנהגויות מסוימות ספציפיות לתרבות ודפוסי התנהגות אוניברסליים מסוימים בקרב בני אדם וחשוב להבין האם ניתן לתחום התנהגויות שהן ספציפיות לתרבות או תוך תרבותיות וכאלה שהן אוניברסליות או בין תרבותיות. אם נעשה ניסיון כזה, אזי אפשר לומר שאתיקה וערכים, מבנים משפטיים, אורח חיים, פעילויות, טקסים ואמונות יכולים להשתנות מאוד בין תרבויות ואלמנטים אלה מייצגים קווי דמיון תוך תרבותיים והבדלים בין תרבותיים. עם זאת, עמדות ותפיסות עולם או דעות מסוימות, רגשות ותפיסה, כמו גם תכונות אנושיות בסיסיות של נגיד אינטליגנציה או דמיון אינן ספציפיות לתרבות ועשויות להיות בהן הבדלים תוך-תרבותיים ודמיון בין-תרבותי. למשל רגשות וביטויים רגשיים נפוצים בכל התרבויות ולכן כולנו בוכים כשאנחנו עצובים וצוחקים כשאנחנו שמחים. יש לנו גם גישות ודעות משותפות כמו דעות תומכות כלפי כנות ואנו מתעבים פשע באופן אוניברסלי. אולם זוהי ההתנהגות האוניברסלית שנמצאת על פני תרבויות, אם כי עדיין עשויות להיות וריאציות. האמונות והעמדות הפנים-תרבותיות החזקות שאינן אוניברסליות קשורות בדרך כלל למנהגים ולא לרגשות, למשל עמדות כלפי נישואים וחיזורים, משתנות מאוד בין תרבויות או אפילו נימוסי שולחן האוכל שונים בין התרבויות.

לפיכך, רגשות וביטויים אנושיים והתנהגות המונעים על ידי רגשות כאלה נוטים להיות אוניברסליים או בין-תרבותיים ומנהגים/מסורות והתנהגות אנושית המונעת על ידי מנהגים נוטים להיות פנים-תרבותיים או ספציפיים לתרבות. תרבויות בעולם של ימינו מעוצבות במידה רבה על ידי מערכות אמונות דתיות, מערכות פוליטיות וחברתיות או כלכליות, ולכן נראה שהתרבות כמעט ולא גמישה בשורשיה כפי שניתן לראות במבנים דתיים נוקשים של החברה, למרות שהדפוסים התרבותיים המשתנים באים לידי ביטוי בפוליטיקה מערכות כלכליות. אם אנו מספקים אג’נדה לפסיכולוגיה תרבותית, תחומי המחקר העתידיים בפסיכולוגיה של התרבות צריכים לכלול

  • הגדרת תרבות – תיאור וזיהוי המושגים והמבנים של התרבות ותשובה מה בדיוק מהווה תרבות
  • זיהוי מימדים שונים של תרבות בהתייחסותם לפסיכולוגיה תרבותית – וחקר ההיבטים האבולוציוניים, העכשוויים והאוניברסליים של התרבות
  • הרחבת המחקר בבתי הספר הנוכחיים של פסיכולוגיה תרבותית על פעילות, סמליות ומערכות אמונה, כמו גם התחשבות בגישות אישיות או אישיות בפסיכולוגיה תרבותית
  • ביסוס היחסים בין תרבות ואנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכואנליזה והכרה ורגשות אנושיים.
  • זיהוי קווי דמיון ברגשות ובביטויים אנושיים שהם הבסיס לאלמנטים תרבותיים אוניברסליים וזיהוי הבדלים במנהגים ומנהגים

Leave a Reply

Your email address will not be published.